קשר ליס א קאר (1988) בע"מ נ' אגד תיור ונופש בע"מ

פסק דין

לאחר ששמעתי את הנהגים ועיינתי בתמונות הנזק, ניתן בזה פסק דין כדלקמן:

למעשה, המחלוקת בין הצדדים נסבה סביב שאלת האחריות המוטלת על הנתבעת ביחס לקרות האירוע, כאשר לטענת המבוטחת מטעם התובעת, האירוע ארע בעת ששני כלי הרכב נסעו במקביל האחד לשני, כאשר התובעת אשר נוסעת בנתיב השמאלי מבין שני הנתיבים, מבחינה באוטובוס הנהוג בידי הנהג מטעם הנתבעת בצד ימין, אשר סוטה לעבר נתיב נסיעתה, כתוצאה מכך, נאלצת המבוטחת מטעם התובעת לעצור, לצפור לנהג האוטובוס, אשר לגרסתה עצר עם האוטובוס, פתח את החלון, הוציא אצבע, סגר את החלון המשיך בנסיעתו ועקב כך נגרם אירוע התאונה.

לטענת הנהג מטעם הנתבעת, האירוע כלל אינו זכור לו, הוא אישר כי באותה עת, בתקופה שבה נטען כי ארע אירוע התאונה, היתה המכבייה, היו לו נסיעות באזור של ספורטאים וגם מהמסמך שצורף ע"י הנתבעת נ/1 עולה כי הוא נהג באוטובוס במועד הנ"ל בשעה היעודה, לאזור שפיים.

הנהג מטעם הנתבעת העיד כי הוא אינו נוהג להתנהג בהתאם למה שיוחס לו ע"י הנהגת מטעם המבוטחת וכי כל אירוע מהסוג הנטען, לא זכור לו, בראות עיניו אף אין כל הגיון בתאור האירוע כפי שתואר ע"י הנהגת מטעם התובעת.

יוצא איפה, כי הנהגת מטעם התובעת, העידה ביחס לנסיבות קרות האירוע, עובר לקרות האירוע, באשר לכלי רכב מסוג אוטובוס ירוק אשר חוצה במקביל אליה צומת לפניה ימינה, כאשר שני כלי הרכב נמצאים זה לצד זה, בעוד שהנהגת מטעם התובעת מבחינה כי האוטובוס סוטה לכיוון נתיב נסיעתה, היא צופרת, כאשר כלי הרכב – האוטובוס ממשיך בנסיעתו ועם חלקו השמאלי אחורי, גורם לנזק בכלי רכבה של המבוטחת מטעם התובעת בחלק הקדמי ימני הכל בהתאם לחוו"ד.

עיון בת/1 מעלה, כי ישנו שפשוף בצד ימין בחלק של הכנף קדמי ברכב המבוטחת אצל התובעת וכן צבע ירוק בולט לאורך השפשוף, אם נוסיף לכך את עדותה של הנהגת מטעם התובעת ואת טופס ההודעה כפי שנמסר על ידה, ביחס לאותן נסיבות אשר עליהן חזרה במתן עדותה לפני, ואת אישור הנתבעת כי כלי הרכב מסוג אוטובוס הנ"ל היה באזור בשעה היעודה, נראה כי חיבורם של כל הנתונים הללו מובילים לכך שיש לקבל את התביעה וכי עלה בידה של הנהגת מטעם התובעת להוכיח את תביעתה בהתאם להליך האזרחי.

הנהגת מטעם התובעת מסרה עדות סדורה, נתתי בה אמון ונראה כי עלה בידה לציין את הנסיבות שבהן רשמה את מספר האוטובוס, לאחר שהמשיכה בנסיעה כאשר הבינה שהאוטובוס אינו מתכוון לעצור על מנת להחליף פרטים, ישירות לפלאפון ולאחר מכן העלתה את זה על הכתב, לטענתה כאשר עשתה כן, לא היו כלי רכב מסוג אוטובוס נוספים באזור וכי לא איבדה קשר עין עם האוטובוס, עד לכתיבת המספר.

העובדה/הסתירה אליה הפנתה ב"כ הנתבעת באשר לתיאור מצב הכביש, ביחס לעומס, אין בה כדי להעלות או להוריד שכן, על פי רוב עדותם של הנהגים שנמסרת במהלך הדיון בביהמ"ש, אינה מדויקת במעט האחוזים למה שנרשם בטופס ההודעה, בעדותה היום הסבירה כי הכוונה היתה מהירות הנסיעה של האוטובוס ביחס לשאר כלי הרכב, אם ניקח בחשבון את העובדה שבכל זאת היה אירוע תאונה, הרי שהמשך הנסיעה של האוטובוס ביחס לעובדה שהתובעת היתה בעצירה, נראתה למבוטחת מטעם התובעת כנסיעה מהירה, אשר תורגמה באופן סובייקטיבי ע"י הנהגת כ"בריחה" של האוטובוס מאזור האירוע.

אינני סבורה כי הנהג מטעם הנתבעת ברח מאירוע התאונה, אני מקבלת את גרסתו לפיה, הוא כלל לא הבין ולא היה ער לכך שהוא היה מעורב באירוע תאונה.

סוף דבר, עלה בידי המבוטחת מטעם התובעת להוכיח את תביעתה והנני מחייבת את הנתבעת לשלם לידי התובעת סך של 2,227 ₪ עבור הנזק הישיר, אגרה בסך 337 ₪, שכר בטלה עבור העדים שאינם בעלי דין בסך של 300 ₪ כל אחד, ושכ"ט עו"ד בסך של 900 ₪ + מע"מ.

סכומים אלו ישולמו תוך 30 יום.

ניתנה והודעה היום כ"ו סיון תש"ע, 08/06/2010 במעמד הנוכחים.

לימור רייך, רשמת

הוקלד על ידי: שיפרה סויסה התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: